אאאא

הכל התחיל בפרק הראשון של סדרת המופת "קופה ראשית", שבו אחד הלקוחות בסופר, ד"ר אמנון טיטינסקי, בגילומו המופלא של דב נבון, עובר סאגה שלמה עם שקיות "דפדקים" שהוא מביא מהבית. כמובן שבערך שתי שניות אחרי שהמילה "דפדקים" יצאה לאוויר הטלויזיה, בא לי דקדפים, אובלטים בלעז. לקח קצת זמן עד שמצאתי דקדפים, אך בעודי מנשנשת אותם, מרוב מלוח בא לי משהו מתוק, והמשהו המתוק שהיה בסביבה, היה שוקולד לבן. אז ככה אכלתי קצת דקדפים וקצת שוקולד לבן והשידוך ביניהם התגלה כאידיאלי. מכאן היתה קצרה הדרך לרעיון המבריק של דקדפים מצופים בשוקולד לבן. חשבתי שכדאי יהיה לקשט אותם במשהו, כדי לשבור את הרצף החדגוני של בז' מכוסה לבן-שנהב. הרעיון הראשוני, לפזר עליהם מעט מלח שחור, התגלה כלא פוטוגני בעליל, אז חשבתי על שומשום שחור, שיתאים גם לשומשום שבדקדפים. אלא שלא היה לי שומשום שחור, אבל קצח היה לי בשפע, אז פיזרתי קצח ביד רחבה ותכננתי לשקר לכולכם ולהגיד שמדובר בשומשום. אבל מה לעשות שמסתבר שהקצח ממש מוצלח? לפחות לטעמי, אני מציעה לכם לנסות את זה על דקדף אחד ואז לשקול את המשך דרככם בעניין.

100 גר' שוקולד לבן
1-2 חופנים דקדפים עם שומשום
קצח (לבעלי החך הסופר-הרפתקני שביניכם)
הכנה:
ממיסים את השוקולד בקערית קטנה במיקרו. טובלים בשוקולד המומס דקדף, מרימים, מחכים כמה שניות כדי שעודפי השוקולד יטפטפו בחזרה לקערית, מניחים את הדקדף המצופה על מגש או תבנית מצופים בנייר אפיה ומפזרים עליהם קצח. מחכים שהשוקולד יתקשה ומקלפים את הדקדפים מנייר האפיה.

מודעות פרסומת