4

זה לא שיש לי משהו נגד שוקולד, אני מאוד מחבבת שוקולד, אבל ברוב המקרים כשאני עומדת מול ויטרינת קינוחים מפתה, רוב הסיכויים הם שאבחר בקינוח פירותי, והסיכויים שהוא יהיה חמצמץ הם עוד יותר גדולים. אי לכך, את המתכון המעולה לריבועי לימון של מאיה מבצק אלים הכנתי אינספור פעמים ובגירסאות שונות. בהתחלה עשיתי אותו כלשונו ואז עשיתי שורת ניסיונות – אחד עם נענע טחונה, שיצא טעים מאוד, אבל חלקיקי הנענע צפו, עלו לשכבה העליונה ואיבדו את צבעם הירוק, ככה שזה יצא טעים אבל מכוער. השני עם לימוני מייר, לימונים מיוחדים שעונתם קצרה, והם פחות חמוצים מהלימונים הרגילים. יצא מוצלח מאוד, אבל פחות חמוץ לפנים ואני אוהבת את ריבועי הלימון שלי חמוצים מאוד. השלישי עם קיליים, לימוני ליים זעירים שהיה די סיוט לסחוט אותם ולגרר את קליפתם, כי הם קטנטנים והטעם יצא קצת מוזר. הניסיון הרביעי, שהיה כישלון קולוסאלי, היה ריבועים של תפוזי דם. נורא רומנטי המושג הזה, תפוזי דם. אבל חוץ מזה שהם (לפחות אלו שקניתי באתונה), מתפרקים שתי שניות אחרי שמתחילים לסחוט אותם, שלא לדבר על זה שפשוט אי אפשר לגרר את הקליפה שלהם, גם מסתבר שהצבע המרהיב שלהם הולך לאיבוד לחלוטין במהלך האפיה. אבל כפרות על כל זה, הבעיה המרכזית היא שהקונספט של ריבועי תפוזים הוא פשוט לא מוצלח. אפילו שהורדתי די הרבה מכמות הסוכר (כי הרי התפוזים חמוצים פחות ולכן צריך פחות סוכר), הריבועים יצאו בטעם של סוכר נטו. אולי איזה חצי ניחוח, או זיכרון של טעם תפוזי, אבל זה היה כמו לאכול פונדנט, והם נזרקו כלאחר כבוד הפחה.

ולענייננו. אחד היתרונות הקולינריים הגדולים בארה"ב הוא הנוכחות הדומיננטית של הליים. עוגיות ליים, קיליים פאי (שמכינים בד"כ מליים רגיל), יוגורט ליים, עוגות גבינה עם ליים, שלא לדבר על גלידת הליים המעולה שהצלחתי לשחזר. אז אחרי ששיניתי מתכון מנצח לקיליים פאי והפכתי אותו לפאי פסיפלורה מושלם, ואחרי שהפכתי עוגיות ליים נמסות לעוגיות לימונענע נהדרות, החלטתי לעשות את התהליך ההפוך – לקחת מתכון ולשדרג אותו עם ליים. אז קבלו בבקשה בתופים ובמחולות את המתכון לריבועי ליים.

אני, כאמור, אוהבת את קינוחי הלימון ושות' שלי חמוצים, ולכן הגדלתי את כמות המיץ שבמתכון המקורי ועוד כמה דברים שנגזרו מכך. אם אתם מעוניינים בריבועי ליים בחמיצות מעודנת, כתבתי בסוגריים ברשימת המצרכים את הכמויות לכך.

לתבנית בגודל 35*25 ס"מ או 35*35 ס"מ (ראו הערה למטה)

לבצק:
¾1 כוסות קמח
¼ כוס קורנפלור (אם אין, אפשר להשתמש בעוד קמח במקום)
2 קורט מלח
½ כוס סוכר
200 גר' חמאה קרה בקוביות קטנות
למלית:
8 ביצים
2 כוסות סוכר
2 כוסות מיץ ליים (1.3 כוסות)
זסט מ-4 ליים
½ כוס קמח + 3 כפות קמח (½ כוס קמח)
1.3 כפיות אבקת אפייה (1 כפית אבקת אפייה)
הכנה:
לבצק: מערבבים את הקמח, הקורנפלור, הסוכר והמלח. מוסיפים את החמאה, מערבבים ומשפשפים בידיים עד שנוצרת תערובת פירורית. מהדקים לתחתית של תבנית מרופדת בנייר אפיה ומכניסים למקפיא ל- 15 דקות. בינתיים מדליקים את התנור לחום של 180°.
מכניסים את התבנית הקפואה לתנור החם ואופים 11-13 דקות להזהבה קלה.
בינתיים מכינים את המלית: טורפים היטב את הביצים והסוכר (במטרפה ידנית, לא במיקסר). מוסיפים את המיץ והזסט וטורפים. מוסיפים את הקמח ואבקת האפיה ומערבבים עד שהתערובת אחידה. היא תהיה דלילה מאוד וזה בסדר (ראו הערה למטה לגבי סינון התערובת)
אחרי שמוציאים את הקלתית מהתנור, מורידים את חום התנור ל- 150° וגם משאירים את הדלת פתוחה קצת, כדי לעזור לטמפרטורה לרדת.
מחכים דקה אחרי שמוציאים את התבנית מהתנור ויוצקים לתוך הקלתית את המלית.
מכניסים לתנור והפעם סוגרים את הדלת עד הסוף. אופים כ- 25 דקות עד שהמלית יציבה. מחכים שיתקרר לטמפרטורת החדר. מעבירים למקרר לחצי שעה לפחות ורק אז חותכים לריבועים.

* לגבי התבניות, בתבנית הגדולה יותר, שהיא תבנית רגילה של תנור, ריבועי הלימון יצאו נמוכים אך מעודנים, ובתבנית הקטנה יותר הם יצאו גבוהים יותר, עם יותר מלית, אבל הבצק יראה יותר נוכחות.

* אפשר לסנן את תערובת המלית במסננת דקה, כדי להיפטר מכל מיני חלקיקי ביצה וכד'. עד עכשיו לא עשיתי את זה, אבל בפעם האחרונה שהכנתי את ריבועי הליים, אכן היו כל מיני חלקיקים שצפו והפריעו לי בעין, אז לשיקולכם. למרות שאפשר פשוט לפזר מעל אבקת סוכר שתסתיר את הכל.